הנגשת אתרים: נגישות שנבנית בקוד ולא בתוסף

מה זה הנגשת אתרים ולמי היא חשובה?

הנגשת אתרים היא עבודה שמטרתה לאפשר לכל אדם להשתמש באתר, גם אם הוא לא רואה את המסך, לא משתמש בעכבר או מתקשה לקרוא טקסט קטן. אדם עיוור גולש באתר בעזרת קורא מסך, תוכנה שמקריאה את מה שמופיע בעמוד. אדם עם מוגבלות מוטורית עשוי לנווט רק במקלדת. אדם עם לקות ראייה חלקית צריך ניגודיות טובה ואפשרות להגדיל את הטקסט בלי שהעמוד יתפרק.

נגישות אתרים לא חשובה רק לאנשים עם מוגבלות קבועה. מי שגולש מהטלפון באור שמש חזק, מבוגרים שהראייה שלהם נחלשה, או מי שהיד שלו תפוסה, נהנים מאותם עקרונות בדיוק. אתר נגיש הוא בדרך כלל גם אתר ברור יותר, מסודר יותר וקל יותר להבנה עבור מנועי חיפוש. לכן אנחנו רואים בנגישות חלק מאיכות האתר, ולא רק דרישה שצריך לסמן עליה וי.

מה דורש התקן הישראלי 5568?

בישראל, התקנות בנושא נגישות השירות מפנות לתקן הישראלי 5568, שמבוסס על הנחיות WCAG 2.0 של ארגון W3C. התקן דורש עמידה ברמה AA, שהיא הרמה האמצעית מתוך שלוש. ההנחיות מחולקות לארבעה עקרונות: התוכן צריך להיות ניתן לתפיסה, הממשק צריך להיות ניתן להפעלה, המידע צריך להיות מובן, והקוד צריך להיות יציב מספיק כדי לעבוד עם טכנולוגיות מסייעות.

בפועל, העקרונות האלה מתורגמים לדרישות מעשיות: טקסט חלופי לתמונות, ניגודיות מספקת בין טקסט לרקע, אפשרות להפעיל כל רכיב במקלדת, תוויות ברורות לשדות בטפסים, ומבנה כותרות הגיוני. השאלה אילו חובות חלות על העסק שלכם תלויה בסוג העסק ובנסיבות, ולשאלות משפטיות כדאי להתייעץ עם עורך דין או עם מורשה נגישות. התפקיד שלנו הוא העבודה הטכנית: לבדוק את האתר מול ההנחיות ולתקן את מה שלא עומד בהן.

למה תוסף נגישות לא פותר את הבעיה?

באתרים רבים בישראל מופיע כפתור נגישות קטן בפינת המסך, שפותח תפריט עם הגדלת טקסט, שינוי צבעים והדגשת קישורים. תוספים כאלה מציעים לגולש כלים, אבל הם לא משנים את הקוד שבבסיס האתר. אם לתמונה אין טקסט חלופי, אם כפתור לא נגיש במקלדת או אם לשדה בטופס אין תווית, התוסף לא יודע לתקן את זה באופן אמין.

יתרה מזאת, משתמשים בקוראי מסך עובדים עם הכלים שכבר מותקנים אצלם, ולא צריכים תפריט נוסף באתר. מה שהם צריכים הוא קוד תקין שהכלים שלהם יודעים לקרוא. לכן אנחנו מתקנים את הבעיות במקור שלהן, בקוד, בעיצוב ובתוכן. הטבלה הבאה משווה בין שתי הגישות, כדי שתוכלו להבין מה אתם מקבלים בכל אחת מהן.

זה לא אומר שכל כלי עזר מיותר. הגדלת טקסט או מצב ניגודיות גבוהה יכולים להיות נוחים לחלק מהגולשים, בתנאי שהם באים בנוסף לקוד נגיש ולא במקומו. מה שקובע אם אתר נגיש הוא האופן שבו הוא בנוי, לא הכפתור שמופיע בפינה.

איך נראה תהליך הנגשה מקצועי?

התהליך מתחיל בבדיקה. אנחנו משלבים כלים אוטומטיים, שמאתרים במהירות בעיות כמו ניגודיות נמוכה או תמונות בלי טקסט חלופי, עם בדיקה ידנית שאף כלי לא מחליף. בבדיקה הידנית עוברים על האתר במקלדת בלבד, מאזינים לעמודים בקורא מסך, ובודקים את הטפסים ואת התפריטים מההתחלה ועד הסוף. כלים אוטומטיים מוצאים רק חלק מהבעיות, ולכן בדיקה שמסתמכת רק עליהם משאירה פערים.

אחרי הבדיקה מקבלים רשימה מסודרת של הממצאים, לפי תבנית ולפי חומרה. את רוב התיקונים עושים ברמת התבנית, ולכן תיקון אחד משפיע על כל העמודים שנבנו עליה. אחר כך מבצעים בדיקה חוזרת, ובסוף מפרסמים הצהרת נגישות שמתארת את מצב האתר בפועל. דוגמה למבנה של הצהרה כזו אפשר לראות בעמוד הצהרת נגישות שלנו.

• בדיקה אוטומטית של כל התבניות והעמודים המרכזיים
• בדיקה ידנית במקלדת ובקורא מסך
• דוח ממצאים לפי תבנית, רכיב וחומרה
• תיקונים בקוד, בעיצוב ובתוכן
• בדיקה חוזרת אחרי התיקונים
• פרסום הצהרת נגישות עם פרטי פנייה בנושא

הנגשת אתר קיים או נגישות מהיום הראשון?

הנגשת אתר קיים אפשרית כמעט תמיד, אבל ההיקף שלה תלוי באופן שבו האתר נבנה. אתר שנבנה בקוד מסודר עם מעט תבניות קל יחסית להנגשה. אתר שנבנה בבונה עמודים עם הרבה רכיבים חיצוניים, או שכל עמוד בו עוצב אחרת, דורש יותר עבודה, ולפעמים חלק מהרכיבים צריך להחליף. בשלב הבדיקה אפשר להעריך את ההיקף ולהחליט אם לתקן או לבנות מחדש.

באתרים שאנחנו בונים, הנגישות מתוכננת כבר בשלב העיצוב: ניגודיות, גדלי טקסט, מצבי פוקוס וסדר הניווט הם חלק ממערכת הרכיבים. זה זול יותר מתיקון בדיעבד, והתוצאה עקבית יותר. על הקשר בין נגישות לבין תכנון הממשק אפשר לקרוא בעמוד עיצוב ux ui, ועל הבסיס של חוויית משתמש במדריך מה זה ux.

כשמחליטים לבנות מחדש, כדאי להגדיר את דרישות הנגישות כבר במסמך האפיון ולא להשאיר אותן לסוף הפרויקט. כך המעצבים יודעים מראש אילו צבעים וגדלים עומדים בדרישות, והמפתחים בונים כל רכיב עם התגיות הנכונות מההתחלה. גם רכיבים חיצוניים, כמו מערכות תיאום פגישות, מפות או צ'אט, צריכים להיבדק לפני שמשלבים אותם באתר. רכיב חיצוני שלא נבנה בצורה נגישה עלול לפגוע בנגישות של עמוד שלם, גם כשכל השאר תקין.

מה אפשר לבדוק באתר שלכם כבר היום?

לא צריך ידע טכני כדי לקבל תמונה ראשונית על מצב הנגישות של האתר. כמה בדיקות פשוטות, שלוקחות דקות ספורות, יראו לכם אם יש בעיות בסיסיות. אם אחת מהבדיקות האלה נכשלת, כדאי לבצע בדיקה מקצועית מלאה.

• נווטו באתר רק עם מקש Tab: האם רואים תמיד איפה אתם נמצאים?
• נסו לשלוח את טופס יצירת הקשר בלי עכבר
• הגדילו את הדפדפן לפי שניים: האם הטקסט נחתך או חופף?
• בדקו אם יש טקסט אפור בהיר על רקע לבן
• ודאו שיש באתר הצהרת נגישות עם פרטי פנייה

נגישות היא לא משימה חד פעמית. כל עמוד חדש, תמונה או טופס שמתווספים לאתר צריכים לעמוד באותם כללים, ולכן כדאי לכלול בדיקת נגישות בשגרת תחזוקת אתרים. ההשקעה בהנגשה תלויה בעיקר במספר התבניות, בכמות הטפסים והרכיבים האינטראקטיביים ובמצב הקוד הקיים. פירוט של הגורמים שמשפיעים על המחיר נמצא במחירון בניית אתרים.