בניית אתרים לעורכי דין: אתר משרד שמביא פניות מתאימות

מה חייב להיות באתר של משרד עורכי דין?

בניית אתרים לעורכי דין מתחילה בשאלה פשוטה: מה אדם שמחפש עורך דין צריך לראות כדי להשאיר פרטים. ברוב המקרים הוא נמצא ברגע לחוץ, מול גירושין, תביעה, עסקת נדל״ן או פיטורים, והוא רוצה לדעת במהירות אם המשרד מטפל בדיוק בבעיה שלו. לכן האתר צריך להציג קודם כל את תחומי העיסוק בצורה ברורה, ורק אחר כך את הסיפור של המשרד. אתר שפותח ב"אודות" ומשאיר את התחומים לתפריט משני מאבד פונים כבר במסך הראשון.

המבנה שאנחנו בונים למשרדים נשען על העיקרון של בניית אתרים לפי תחום: קודם מבינים איך הלקוחות של המקצוע מחפשים, ורק אחר כך מחליטים אילו עמודים יהיו באתר. אצל עורכי דין החיפוש כמעט תמיד כולל את סוג הבעיה ולפעמים גם את האזור, ולכן העמודים צריכים לשקף את זה. הטבלה הבאה מרכזת את הרכיבים שחייבים להופיע באתר של משרד, ולמה כל אחד מהם חשוב.

למה כל תחום עיסוק צריך עמוד נפרד?

אדם שמחפש עורך דין לענייני משפחה לא יקליד "משרד עורכי דין" בגוגל. הוא יקליד "עורך דין גירושין", "הסכם ממון" או "משמורת ילדים", ולפעמים יוסיף את שם העיר. עמוד אחד בשם "תחומי עיסוק" עם רשימה של עשרה תחומים לא יכול להתחרות על אף אחד מהחיפושים האלה, כי הוא לא עונה לעומק על אף אחד מהם. כשכל תחום מקבל עמוד משלו, עם כותרת, תוכן ושאלות נפוצות שמתאימים לו, לכל עמוד יש סיכוי אמיתי להופיע בתוצאות.

בכל בניית אתר לעורך דין אנחנו מתחילים במחקר מילות מפתח לכל תחום, ומשם נגזרים העמודים, הכותרות והקישורים הפנימיים ביניהם. זה תוכן שעורך הדין כבר יודע בעל פה, והוא רק צריך להפוך לטקסט מסודר. עמודים כאלה גם מקצרים את הפגישה הראשונה, כי הפונה מגיע אליה מוכן יותר. עמוד תחום טוב כולל בדרך כלל את הרכיבים הבאים:

• למי השירות מתאים ובאילו מצבים כדאי לפנות
• איך נראה התהליך מהפגישה הראשונה ועד הסיום, בלי להבטיח תוצאה
• אילו מסמכים כדאי להביא לפגישה הראשונה
• שאלות נפוצות עם תשובות קצרות וענייניות
• קישור לעורכי הדין במשרד שעוסקים בתחום ולמאמרים רלוונטיים

מה צריך לדעת על כללי הפרסום של עורכי דין?

פרסום של עורכי דין בישראל כפוף לכללים של לשכת עורכי הדין, ואתר אינטרנט נחשב חלק מהפרסום של המשרד. באופן כללי הכללים דורשים שהפרסום יהיה אמין, מכובד ולא מטעה, והם מגבילים סוגים מסוימים של תוכן. אנחנו לא עורכי דין ולא נותנים ייעוץ בנושא, אבל אנחנו בונים את האתר כך שיהיה קל לעמוד בכללים, ומסמנים ניסוחים שכדאי לבדוק. ההחלטה על כל ניסוח היא של המשרד, ומומלץ לבדוק את הכללים העדכניים מול הלשכה לפני ההשקה.

בפועל רוב הבעיות בתוכן של אתרי משרדים נובעות מקופי שיווקי שנכתב כאילו מדובר במוצר צריכה. הבטחה לתוצאה, השוואה לעורכי דין אחרים או סופרלטיבים כמו "הטובים ביותר" הם דוגמאות לניסוחים שכדאי להימנע מהם. הטבלה הבאה מראה איך אפשר להעביר את אותו מסר בצורה זהירה יותר, בלי לאבד את הבהירות.

אנחנו מוסיפים לכל אתר של משרד הבהרה משפטית בעמודי המאמרים ובתחתית האתר, ומוודאים שכל עורך דין שמוצג מופיע בשמו המלא ובתפקידו. אלה פרטים קטנים, אבל הם משדרים רצינות ומקטינים סיכון. כשהתוכן כתוב בגוף ענייני, גם הגולשים מגיבים אליו טוב יותר, כי הם מחפשים עורך דין ולא איש מכירות.

איך בונים טופס פנייה שמכבד חיסיון ופרטיות?

הטופס הוא הנקודה שבה גולש הופך לפונה, ובמשרד עורכי דין הוא גם נקודה רגישה. אנשים נוטים לכתוב בשדה ההודעה את כל הסיפור, כולל פרטים אישיים, רפואיים או כלכליים, עוד לפני שנוצר קשר עם עורך הדין. לכן אנחנו ממליצים על טופס קצר: שם, טלפון, תחום הפנייה ושדה חופשי עם הנחיה לכתוב רק תיאור כללי. כך המשרד מקבל מספיק מידע כדי לחזור לפונה, בלי לאסוף מידע רגיש שאין בו צורך בשלב הזה.

חשוב גם לדעת לאן הפניות נשלחות ומי יכול לקרוא אותן. אנחנו מגדירים את הטופס כך שהפניות יגיעו רק לתיבות שהמשרד בחר, האתר עובד בחיבור מאובטח, ומדיניות הפרטיות מסבירה אילו פרטים נאספים ולמה. אם המשרד עובד עם מערכת לניהול לקוחות, אפשר לחבר אליה את הטופס ישירות. כל ההגדרות האלה מתועדות ונמסרות למשרד, כי האתר, הקוד והגישות שייכים לו במלואם.

איך אתר של עורך דין מופיע בגוגל ובמנועי AI?

גוגל מתייחס לתוכן משפטי ברצינות מיוחדת, כי מידע שגוי בתחום הזה יכול לפגוע באנשים. לכן הוא מחפש סימנים לכך שמאחורי התוכן עומד אדם מוסמך: שם הכותב, התפקיד שלו, התחומים שבהם הוא עוסק וקישור לעמוד שמציג אותו. בכל אתר של משרד אנחנו מחברים כל מאמר לעמוד של עורך הדין שכתב אותו. בנוסף אנחנו מסמנים את המידע בנתונים מובנים (Schema) שמסבירים למנועי החיפוש מי המשרד, מי עורכי הדין ובאילו תחומים הם עוסקים.

מעבר לזה, כל עמוד מקבל כותרת ותיאור מטא שנכתבו לפי מחקר מילות המפתח, וקישורים פנימיים שמחברים בין תחומים קרובים ובין מאמרים לעמודי התחומים. מנועי AI כמו ChatGPT ו-Gemini נוטים לצטט תשובות קצרות וברורות, ולכן כל עמוד תחום נפתח בפסקה שמגדירה את הנושא במשפטים פשוטים. זה אותו עיקרון שמנחה אותנו בעיצוב אתרים: המבנה נקבע לפני העיצוב, כך שהעיצוב משרת את התוכן ולא להפך.

כמה עולה לבנות אתר למשרד עורכי דין?

המחיר של אתר למשרד נקבע בעיקר לפי היקף התוכן והמבנה, ולא לפי מספר העמודים לבדו. משרד בוטיק עם שלושה תחומי עיסוק ועורך דין אחד צריך אתר שונה מאוד ממשרד עם מחלקות נפרדות, צוות גדול ואתר בכמה שפות. גם העברה של מאמרים מאתר קודם, הפניות מהכתובות הישנות וחיבור למערכות חיצוניות משפיעים על היקף העבודה. במחירון בניית אתרים שלנו מפורטים הגורמים האלה, ובמדריך כמה עולה לבנות אתר הסברנו איך משווים בין הצעות מחיר.

רוב האתרים למשרדים קטנים ובינוניים בנויים אצלנו על וורדפרס, כי קל לעדכן בו מאמרים ועמודי עורכי דין בלי תלות בנו. למשרדים שכבר יש להם אתר ורוצים לשמור על התנועה שהוא מביא, אנחנו מתכננים מראש מפת הפניות מלאה מכל כתובת ישנה לכתובת החדשה. אחרי ההשקה אפשר להמשיך איתנו בתחזוקת אתרים, או לקחת את האתר לכל ספק אחר, כי אין כאן נעילה.