חוק נגישות אתרים: מה החוק והתקנות דורשים מאתר של עסק

מה זה חוק נגישות אתרים, ואיזה חוק זה בדיוק?

חוק נגישות אתרים הוא הכינוי שבעלי עסקים משתמשים בו, אבל בספר החוקים אין חוק בשם הזה. הכוונה היא לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, ולתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013, שבשיחה יומיומית קוראים להן פשוט תקנות נגישות. בתקנות יש סימן נפרד שעוסק בשירות אינטרנט, תקנות 35 עד 35ו, והנוסח שלו הוחלף בתיקון שפורסם ב-2017. כשמדברים על חובה להנגיש אתר, מדברים בפועל על הסימן הזה ועל התקן הישראלי שהוא מפנה אליו.

כדי לקרוא את הנושא נכון, כדאי להבחין בין שלוש שכבות. החוק קובע את העיקרון של נגישות לשירות ציבורי, התקנות קובעות על מי חלה החובה, מה צריך לפרסם ואילו פטורים קיימים, והתקן הישראלי קובע את הדרישות הטכניות שמולן בודקים את האתר. לכן כשספק אומר שאתר עומד בדרישות, השאלה הנכונה היא מול איזו שכבה זה נבדק ומי בדק.

הגוף שהחוק מקים לעניין זה הוא נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שפועלת במשרד המשפטים. המאמר מבוסס על נוסח התקנות ועל התקן הישראלי כפי שהם מפורסמים נכון לאוקטובר 2026, והוא מסביר מה כתוב בהם בשפה פשוטה. הוא לא מחליף ייעוץ משפטי, ואם אתם צריכים לדעת מה חל על העסק שלכם, כדאי שעורך דין יבדוק את המקרה הספציפי.

על מי חלה החובה להנגיש אתר?

לפי התקנות, החובה מוטלת על מי שאחראי לספק את השירות, ובכלל זה בעלי השירות, המחזיק בו או המפעיל שלו. החוק קובע שהחובות חלות בין אם השירות ניתן למטרת רווח ובין אם לא, כך שהן לא שמורות לגופים ציבוריים. מה שמכניס את האתר לתמונה הוא ההגדרה של שירות אינטרנט בתקנות: תכנים בכל פורמט, כולל טקסט, מסמכים, תמונות ווידאו, שמוצגים למשתמש באתר, במסמך או באפליקציה ונועדו לספק לו שירות ציבורי או מידע על שירות כזה.

המשמעות המעשית היא שגם אתר תדמית בלי מכירות, שמציג את השירותים של העסק, עשוי להיכלל בהגדרה. לפי אותה הגדרה, החברה שבנתה את האתר היא ספק, והאחריות נשארת אצל העסק שנותן את השירות. לכן כדאי שההסכם עם מי שבונה או מתחזק את האתר יקבע במפורש לאיזו רמת נגישות האתר נבנה ומי מטפל בתיקונים, נושא שהרחבנו עליו במדריך איך לבחור חברה לבניית אתרים.

יש גם הוראה שחשובה לאתרים עם תוכן גולשים, כמו ביקורות, תגובות או תמונות שמשתמשים מעלים. לפי תקנה 35ב, מי שמפרסם תוכן שהוא לא יצר לא אחראי להנגשת התוכן עצמו, אבל הוא חייב להעמיד תשתית נגישה, למשל שדה שבו אפשר להוסיף תיאור לתמונה. כלומר, הכלי שבו הגולש מעלה תוכן צריך להיות נגיש, גם כשהתוכן שהגולש כתב הוא לא באחריות העסק.

לעסק שיש לו גם אפליקציה יש הוראה נפרדת. לפי תקנה 35ג, אפליקציה לטלפון או לטאבלט צריכה לעמוד בתקן ישראלי שמיועד לאפליקציות, אם יש כזה. אם אין, הדרישות חלות עליה לפי הקריטריונים של תקן נגישות האינטרנט ככל האפשר, בשתי מערכות הפעלה נפוצות לפחות, והנציב רשאי לקבוע באילו מערכות. מי שמתכנן אפליקציה לצד האתר צריך לכלול את הדרישה הזו כבר באפיון, כי תיקון בדיעבד של אפליקציה מורכב יותר מתיקון של עמוד באתר.

מה דורש תקן 5568, ובמה הוא שונה מ-WCAG 2.0?

התקנות מחייבות לספק התאמות נגישות בשירות אינטרנט לפי ההנחיות של תקן ישראלי 5568, ברמה AA. המהדורה העדכנית של חלק 1 בתקן, שעוסק בנגישות אתרי אינטרנט, פורסמה בספטמבר 2023 ובאה במקום המהדורה ממאי 2021. לפי ההודעה שבתקן עצמו, הוא זהה למסמך WCAG 2.0 של ארגון W3C מדצמבר 2008, למעט שינויים ותוספות לאומיים. על מסמכים דיגיטליים, כמו קובצי PDF באתר, חל חלק 2 של התקן ולא חלק 1.

התקן זמין לשימוש חופשי של הציבור באתר מכון התקנים הישראלי, ולכן אפשר לקרוא אותו ישירות ולא להסתמך על סיכומים. השינויים הלאומיים מעטים, אבל הם משנים את רשימת הבדיקות בפועל. הטבלה מרכזת אותם לפי נספח ההסברים שבתקן.

לפי התקן, השינויים בסעיפי המדיה נבעו מהקושי לממש אותם בעברית, והם ייבחנו מחדש אם יהיו זמינים כלים אוטומטיים להוספת כתוביות בעברית. חשוב להבחין בין התקן לבין התקנות: לפי תקנה 35ד, חובת הכתוביות לווידאו מוקלט חלה על גופים ציבוריים ועל עסקים שהמחזור הממוצע שלהם עובר סף שנקבע בתקנות. ההנחיות עצמן ניתנות לבדיקה, אבל התקן מדגיש שיישום שלהן מחייב מידה רבה של שיפוט אנושי, ולכן בדיקה אוטומטית לבדה לא מספיקה כדי לדעת אם אתר עומד בהן.

מה חייב להופיע בהצהרת נגישות?

תקנה 35ה קובעת שמי שחייב בהנגשה יציין במקום בולט באתר, וגם באפליקציה אם יש לעסק אפליקציה, הצהרת נגישות. ההצהרה נכתבת לפי ההנחיות שבתקן לעניין הצהרת נגישות, והתקנה מונה במפורש את הפרטים שהיא צריכה לכלול. זו הצהרה של בעל האתר על האתר שלו, ולא אישור שמנפיק גוף חיצוני, ולכן היא צריכה לתאר את המצב בפועל.

• ההתאמות שבוצעו: מידע על התאמות הנגישות שקיימות באתר
• רכז נגישות: פרטי הרכז ודרכי ההתקשרות איתו, כשהעסק חייב למנות רכז
• דרך פנייה: פרטים שמאפשרים להודיע על העדר התאמה או לבקש הנגשה
• פטור, אם יש: מי שקיבל פטור מהתאמה מסוימת מפרסם אותו בהצהרה, יחד עם ההתאמות החלופיות

הטעות הנפוצה היא להעתיק הצהרה מאתר אחר. הצהרה מועתקת מתארת התאמות שאולי לא קיימות אצלכם, ולפעמים גם פרטי פנייה שאף אחד לא בודק. דוגמה למבנה של הצהרה שמתארת אתר מסוים אפשר לראות בעמוד הצהרת נגישות שלנו, ואת העבודה הטכנית שמאחורי ההצהרה פירטנו בעמוד הנגשת אתרים.

מתי צריך למנות רכז נגישות?

לפי תקנה 91, מי שחייב בהתאמות נגישות לשירות ומעסיק 25 עובדים לפחות ימנה רכז נגישות מתוך העובדים שלו. התקנה מעדיפה שהרכז יהיה בעל תפקיד ניהולי, ומגדירה דרישות של ניסיון מעשי או הכשרה לפי הנחיות הנציבות. התפקיד שלו כפול: למסור לציבור מידע על התאמות הנגישות בשירות, ולייעץ לעסק ולהדריך אותו לגבי החובות שלו.

העסק צריך לפרסם לציבור את שם הרכז, את מקום המשרד שלו ואת דרכי הפנייה אליו, ולהביא את הפרטים לידיעת העובדים. באתר, הפרטים האלה מופיעים בהצהרת הנגישות. עסק שחייב בהנגשה אבל לא חייב למנות רכז, עדיין צריך לכלול בהצהרה דרך ליצור קשר כדי לדווח על בעיה או לבקש הנגשה. כדאי שמאחורי הכתובת הזו יעמוד אדם שבודק אותה באופן קבוע, מסיבה שנסביר בפרק הבא.

האם יש פטורים, ומה קורה כשמישהו מדווח על ליקוי?

התקנות כוללות כמה פטורים מוגדרים, וכל אחד מהם מותנה בתנאים. בין השאר, תקנה 35ו פוטרת מהסימן שעוסק באינטרנט עוסק פטור לפי חוק מע"מ, וגם עסק שהמחזור השנתי הממוצע שלו נמוך מסף שנקבע בתקנות. יש גם פטור מהתאמה מסוימת כשהתשתית הטכנולוגית לא מאפשרת אותה, על סמך חוות דעת של איש מקצוע ולתקופה מוגבלת, ויש פטורים נוספים למקרים מיוחדים. הסכומים, התקופות והתנאים מפורטים בנוסח התקנות, וההחלטה אם פטור מסוים חל על העסק שלכם היא שאלה לעורך דין ולא לבונה האתר.

הוראה פחות מוכרת היא מנגנון ההודעה שבתקנה 35א(ד). לפי הנוסח, סטייה מהדרישות לא תיחשב הפרה אלא אם נשלחה לעסק הודעה שדורשת לתקן אותה, והעסק לא תיקן בתוך זמן סביר, ולא יאוחר מ-60 ימים מיום קבלת ההודעה. במקביל, העסק צריך לספק התאמות חלופיות בהקדם האפשרי. זה לא פטור ולא חסינות, ופרשנות המנגנון במקרה מסוים היא שוב שאלה משפטית, אבל המסקנה המעשית ברורה: פנייה בנושא נגישות צריכה להגיע לאדם שמטפל בה, ולא לתיבה שאף אחד לא פותח.

למה תוסף נגישות לא מחליף עמידה בתקן?

התקנות מנוסחות כדרישה שהשירות עצמו יעמוד בהנחיות התקן ברמה AA, ולא כדרישה להציג כלי עזר לגולש. תוסף נגישות שמוסיף תפריט של הגדלת טקסט ושינוי צבעים לא משנה את הקוד שבבסיס העמוד. אם לכפתור אין שם שקורא מסך יכול להקריא, או ששדה בטופס לא מקושר לתווית שלו, התפריט לא פותר את זה.

גם כלים אוטומטיים לבדיקת נגישות הם נקודת פתיחה בלבד. Lighthouse, הכלי של Google שמשמש גם לבדיקת מהירות אתר, כולל קטגוריית Accessibility שבה כל בדיקה עוברת או נכשלת, ולצידה רשימה של בדיקות ידניות שלא נכנסות לציון. ציון גבוה בכלי כזה אומר שהבדיקות האוטומטיות עברו, ולא שהאתר עומד בכל דרישות התקן, כי התקן עצמו מדגיש שיישום ההנחיות מחייב שיפוט אנושי.

איך בודקים איפה האתר שלכם עומד?

לפני שפונים לעורך דין או לספק, כדאי לעבור על השאלות שבטבלה. היא לא קובעת אם העסק עומד בחוק, אבל היא מסדרת את המידע שכל יועץ יבקש מכם. היא גם מראה מה אפשר לבדוק לבד ומה דורש איש מקצוע.

נגישות לא נגמרת ביום ההשקה. כל עמוד, טופס או סרטון חדש צריכים לעמוד באותם כללים, ולכן כדאי לכלול בדיקה שלהם בשגרת תחזוקת אתרים. המאמר הזה הוא מידע כללי שנכון לנוסח התקנות באוקטובר 2026. אנחנו סטודיו לבניית אתרים ולא משרד עורכי דין, ולשאלה מה חל על העסק שלכם התשובה הנכונה תגיע מעורך דין שמכיר את התחום.