קידום אתרים

בדיקת קידום אתר: צ'קליסט שבעל עסק יכול להריץ לבד

המדריך מיועד לבעלי עסקים שרוצים להבין מה מצב האתר שלהם בגוגל לפני שהם משלמים על דוח או על שירות קידום. תלמדו איפה לבדוק אינדוקס, אילו בדיקות טכניות ותוכניות אפשר לעשות בעצמכם ומה נחשב תקין בכל אחת מהן. בסוף תמצאו טבלת בדיקה מלאה ושיטה פשוטה לקבוע מה מתקנים קודם.

מחשב נייד עם רשימת בדיקה וזכוכית מגדלת מונחת על המקלדת, מצולם באולפן על רקע כחול חשמלי עם נגיעות ירוק ליים
בודקים לבד
התשובה הקצרה

בדיקת קידום אתר היא סקירה מסודרת של הגורמים שמשפיעים על היכולת של גוגל למצוא, להבין ולהציג את עמודי האתר. בדיקה בסיסית עוברת על אינדוקס בדוח הדפים של Search Console, על תשתית טכנית כמו HTTPS, robots.txt, מפת אתר והפניות, על כותרות ותיאורים, על איכות התוכן והתאמתו לכוונת החיפוש ועל איכות הקישורים, ומסתיימת ברשימת תיקונים לפי סדר חשיבות.

תוכן עניינים 9 חלקים
  1. מה זו בדיקת קידום אתר, ומה אפשר לבדוק בלי איש מקצוע?
  2. איך בודקים אם גוגל הכניסה את העמודים לאינדקס?
  3. מה בודקים בבסיס הטכני של האתר?
  4. האם מהירות האתר היא חלק מבדיקת SEO?
  5. מה בודקים בכל עמוד: כותרות, תיאורים, כותרות משנה וקישורים פנימיים?
  6. איך בודקים אם התוכן עונה על כוונת החיפוש?
  7. מה בודקים בקישורים חיצוניים ובנוכחות המקומית?
  8. איך נראית בדיקת אתר מלאה בטבלה אחת, ואיך מתעדפים את התיקונים?
  9. שאלות נפוצות
מתחילים באינדוקסעמוד שגוגל לא הכניסה לאינדקס לא יופיע בחיפוש, ולכן כל שאר הבדיקות באות אחריו.
ציון הוא לא גוגלכלי SEO חינמיים נותנים ציון לפי כללים משלהם, וגוגל לא מפרסמת ציון כזה.
מתקנים לפי השפעהבעיה שחוסמת עמודים חשובים קודמת לשלמות של תיאור מטא בעמוד משני.

מה זו בדיקת קידום אתר, ומה אפשר לבדוק בלי איש מקצוע?

בדיקת קידום אתר היא מעבר שיטתי על השאלות שגוגל שואלת כשהיא פוגשת אתר: האם אפשר לסרוק את העמודים, האם הם נכנסו לאינדקס, האם ברור על מה כל עמוד, והאם התוכן עונה טוב על החיפוש. רוב הבדיקות האלה לא דורשות ידע בקוד, אלא גישה ל-Search Console, דפדפן וקצת סבלנות. המטרה של בדיקה עצמית היא לא להחליף ייעוץ מקצועי, אלא לזהות בעיות בולטות ולהגיע לשיחה עם ספק כשאתם יודעים מה לשאול.

לפני שמתחילים, כדאי להבין מה הכלים החינמיים נותנים. אתרים רבים מציעים בדיקת SEO לאתר שמסתיימת בציון מאפס עד מאה, ולפעמים בצבעים אדום וירוק. הציון הזה מחושב לפי כללים שהכלי בחר, כמו אורך כותרת או מספר מילים בעמוד, וגוגל עצמה לא מפרסמת ציון כזה ולא משתמשת בו. כלים כאלה שימושיים לאיתור בעיות טכניות, אבל ציון גבוה לא מבטיח דירוג וציון בינוני לא אומר שהאתר בבעיה.

המקור הקרוב ביותר לנקודת המבט של גוגל הוא Google Search Console, כי הוא מציג נתונים שגוגל עצמה אספה על האתר. אם עדיין לא חיברתם אותו, זה הצעד הראשון, ואת ההגדרה פירטנו במדריך google search console. כל הבדיקות בהמשך מניחות שיש לכם גישה אליו.

איך בודקים אם גוגל הכניסה את העמודים לאינדקס?

הבדיקה הראשונה והחשובה ביותר היא אינדוקס. בדוח הדפים (Page indexing) ב-Search Console רואים כמה עמודים נכנסו לאינדקס וכמה לא, ולכל עמוד שלא נכנס מופיעה סיבה. גוגל מציינת במפורש שלא צריך לצפות שכל כתובת באתר תיכנס לאינדקס, ושהמטרה היא שהעמודים הקנוניים החשובים ייכנסו. לכן השאלה הנכונה היא לא כמה עמודים מחוץ לאינדקס, אלא אם יש ביניהם עמודים שאתם צריכים בחיפוש.

הרבה בעלי אתרים בודקים אינדוקס בחיפוש site: עם שם הדומיין. זו בדיקה גסה בלבד, ולפי התיעוד של Google Search Central האופרטור הזה לא בהכרח מחזיר את כל הכתובות שבאינדקס. אם עמוד לא מופיע בחיפוש כזה, גוגל ממליצה לבדוק אותו בכלי בדיקת כתובת URL ב-Search Console, שמראה אם העמוד באינדקס, מתי נסרק ואיזו כתובת גוגל בחרה כקנונית. אותו כלי מאפשר גם לבקש אינדוקס אחרי תיקון.

הסיבות בדוח לא כולן בעיות. הרשימה הבאה מסבירה את הסטטוסים הנפוצים ומה בדרך כלל עושים עם כל אחד מהם:

  • Crawled – currently not indexed: גוגל סרקה ולא הכניסה. אם זה עמוד חשוב, בדקו אם התוכן שלו דל או דומה מאוד לעמוד אחר
  • Discovered – currently not indexed: גוגל מכירה את הכתובת ועוד לא סרקה אותה. באתר חדש זה נפוץ, וקישורים פנימיים לעמוד עוזרים
  • Duplicate without user-selected canonical: גוגל זיהתה כפילות ובחרה בעצמה כתובת אחרת. כדאי להגדיר canonical ברור
  • Alternate page with proper canonical tag: העמוד מפנה בתגית canonical לעמוד אחר, וזה בדרך כלל תקין
  • URL marked 'noindex' ו-URL blocked by robots.txt: תקין רק אם התכוונתם לזה. עמוד שירות שמופיע כאן הוא תקלה דחופה
  • Not found (404) ו-Soft 404: עמודים שלא קיימים או שנראים ריקים. בודקים אם יש להם תחליף שאליו כדאי להפנות

מה בודקים בבסיס הטכני של האתר?

אחרי האינדוקס עוברים על התשתית. הבדיקות האלה מהירות, ורובן נעשות בדפדפן רגיל. בעיה באחת מהן יכולה להשפיע על אתר שלם, ולכן שווה לעבור על כולן גם אם האתר נראה תקין.

HTTPS: פתחו את האתר בגרסת http ובדקו שהוא מעביר אוטומטית לגרסת https, ושאין אזהרת אבטחה בדפדפן. robots.txt: הוסיפו /robots.txt לכתובת הדומיין וודאו שאין שורה שחוסמת את כל האתר או תיקיות חשובות. חשוב לדעת שלפי גוגל robots.txt לא מונע אינדוקס בהכרח, ומי שרוצה להשאיר עמוד מחוץ לאינדקס צריך להשתמש ב-noindex.

מפת אתר: בדקו ב-Search Console שהוגשה מפת אתר, שהיא נקראה בהצלחה ושהיא כוללת רק עמודים שאתם רוצים באינדקס. canonical: בבדיקת כתובת URL השוו בין הכתובת הקנונית שהגדרתם לזו שגוגל בחרה. לפי גוגל, תגית canonical היא אות חזק אבל לא פקודה, והפניה היא אות חזק עוד יותר, ולכן כשהן סותרות זו את זו גוגל עלולה לבחור כתובת אחרת.

הפניות ו-404: אם האתר עבר שדרוג או שינה כתובות, בדקו שכתובות ישנות מפנות בהפניה קבועה לעמוד המקביל ולא לעמוד הבית. נייד: פתחו את העמודים החשובים בטלפון ובדקו שהטקסט קריא בלי הגדלה, שהכפתורים לחיצים ושאין גלילה לרוחב. גוגל סורקת בעיקר את גרסת הנייד, כך שמה שחסר בנייד חסר גם לגוגל.

האם מהירות האתר היא חלק מבדיקת SEO?

כן, אבל צריך לבדוק אותה נכון. Search Console כולל דוח Core Web Vitals שמבוסס על נתונים ממשתמשים אמיתיים, והוא מחלק את העמודים לקבוצות לפי מדדי טעינה, תגובה ויציבות. זו נקודת ההתחלה, כי היא מראה אם יש בעיה אצל גולשים אמיתיים ולא רק בבדיקה בודדת. אם הדוח ריק, בדרך כלל אין מספיק תנועה כדי שייאספו נתונים, וזה מצב נפוץ באתרים קטנים.

את השאלה איך מריצים בדיקה, איך קוראים את ההבדל בין נתוני שטח לנתוני מעבדה ומה הספים של כל מדד, פירטנו במדריך בדיקת מהירות אתר. בבדיקת קידום כללית מספיק לסמן אם יש עמודים חשובים בקטגוריה החלשה, ולהעביר אותם לבדיקה מעמיקה. אל תתחילו מלרדוף אחרי ציון מושלם בבדיקת מעבדה, כי ההשפעה של כל נקודה בציון על החיפוש לא ידועה.

מה בודקים בכל עמוד: כותרות, תיאורים, כותרות משנה וקישורים פנימיים?

הבדיקה ברמת העמוד מתחילה ברשימה של העמודים החשובים לעסק: עמוד הבית, עמודי השירות או הקטגוריות, ועמודים שמביאים פניות. לכל אחד מהם בודקים שלוש שאלות. האם יש לו כותרת ייחודית שמתארת את התוכן שלו, האם יש כותרת ראשית אחת ברורה בעמוד, והאם אפשר להגיע אליו בקישור פנימי מעמודים קשורים.

בדוח הביצועים ב-Search Console אפשר לסנן לפי עמוד ולראות על אילו שאילתות הוא מוצג. אם עמוד שירות מוצג בעיקר על ביטויים שלא קשורים לשירות, ייתכן שהכותרת או התוכן לא מבהירים על מה הוא. אם שני עמודים מוצגים על אותו ביטוי ומתחלפים ביניהם, ייתכן שהם מתחרים זה בזה. כאן עוזר מחקר מילות מפתח שמצמיד לכל עמוד ביטוי ראשי אחד.

כותרת ותיאור כפולים בין עמודים הם ממצא נפוץ באתרים שנבנו מתבנית, וכלי סריקה חינמיים מזהים אותם בקלות. את מה שגוגל אומרת על כותרות ועל תיאורים, ולמה היא לפעמים משכתבת אותם, הסברנו במדריך תגיות מטא. בבדיקה עצמה מספיק לסמן עמודים בלי כותרת ייחודית, עמודים עם כותרות כלליות כמו "דף הבית" או "שירותים", ועמודים שאין אליהם אף קישור פנימי.

איך בודקים אם התוכן עונה על כוונת החיפוש?

זו הבדיקה שכלים אוטומטיים עושים הכי פחות טוב, ולכן היא שווה הכי הרבה זמן אנושי. קחו את הביטוי הראשי של עמוד חשוב, חפשו אותו בגוגל ובדקו מה מופיע בתוצאות הראשונות. אם התוצאות הן מדריכים מפורטים והעמוד שלכם הוא שתי שורות ותמונה, או שהתוצאות הן עמודי שירות והעמוד שלכם הוא מאמר כללי, יש פער בין מה שהגולש מחפש למה שהעמוד נותן.

השאלות שכדאי לשאול על כל עמוד פשוטות. האם מי שהגיע אליו יקבל תשובה מלאה, או שיחזור לגוגל לחפש שוב? האם יש בו מידע שלא קיים אצל כל המתחרים, כמו פירוט תהליך, טבלה, דוגמה או תשובה לשאלה שלקוחות שואלים בטלפון? האם הוא כתוב בשביל הלקוח, או בשביל מילת מפתח? לפי ההנחיות של גוגל לתוכן מועיל, תוכן שנכתב קודם כול בשביל אנשים הוא הכיוון הנכון, ותוכן שנועד בעיקר למשוך תנועה ממנועי חיפוש הוא סימן אזהרה.

בבדיקה כדאי לחפש גם עמודים דלים שחוזרים על עצמם, למשל עשרה עמודי ערים שבהם רק שם העיר משתנה, או עמודי תגיות ריקים. לעמודים כאלה יש בדרך כלל שלוש אפשרויות: להעשיר אותם בתוכן ייחודי, לאחד אותם לעמוד אחד חזק, או להוציא אותם מהאינדקס. ההחלטה תלויה בשאלה אם יש להם ערך אמיתי לגולש.

מה בודקים בקישורים חיצוניים ובנוכחות המקומית?

בקישורים חיצוניים האיכות חשובה יותר מהכמות. ב-Search Console יש דוח קישורים שמראה אילו אתרים מקשרים אליכם ולאילו עמודים. בבדיקה עצמית מחפשים שני דברים: האם יש קישורים מאתרים רלוונטיים ואמיתיים, כמו ארגונים מקצועיים, ספקים או כתבות בתחום, והאם יש הרבה קישורים מאתרים לא קשורים שנראים כמו חוות קישורים. מדיניות הספאם של גוגל מגדירה קנייה ומכירה של קישורים לצורך דירוג כהפרה, אלא אם הקישור מסומן כממומן או כ-nofollow.

לעסק שמשרת אזור מסוים יש עוד שכבה. בודקים שהשם, הכתובת והטלפון זהים באתר, בפרופיל העסק בגוגל ובאתרים אחרים שבהם העסק מופיע, ושיש באתר עמוד שמסביר איפה העסק נותן שירות. אם יש לעסק פרופיל עסקי בגוגל, כדאי לוודא שהוא מקשר לעמוד הנכון באתר ולא רק לעמוד הבית. עסק שאין לו קהל מקומי יכול לדלג על השכבה הזו.

איך נראית בדיקת אתר מלאה בטבלה אחת, ואיך מתעדפים את התיקונים?

הטבלה מרכזת את כל הבדיקות במדריך. לכל שורה מצוין איפה בודקים ומה נחשב מצב תקין. עברו עליה עם רשימת העמודים החשובים, וסמנו כל שורה כתקינה, כבעייתית או כלא ברורה.

מה בודקיםאיפה בודקיםאיך נראה מצב תקין
אינדוקס של עמודים חשוביםSearch Console, דוח הדפים ובדיקת כתובת URLכל עמודי השירות והקטגוריות באינדקס
חסימותrobots.txt ובדיקת כתובת URLאין חסימה או noindex על עמודים שצריכים להופיע
HTTPSדפדפן, כניסה בגרסת httpהפניה אוטומטית ל-https בלי אזהרות
מפת אתרSearch Console, דוח מפות אתרנקראה בהצלחה וכוללת רק עמודים לאינדקס
כתובת קנוניתבדיקת כתובת URLהכתובת שגוגל בחרה זהה לזו שהגדרתם
הפניות ו-404דוח הדפים וכלי סריקהכתובות ישנות מפנות לעמוד המקביל
ניידטלפון אמיתיטקסט קריא, כפתורים נוחים, בלי גלילה לרוחב
Core Web VitalsSearch Console, דוח Core Web Vitalsאין עמודים חשובים בקטגוריה החלשה
כותרות ותיאוריםכלי סריקה ותוצאות החיפושייחודיים לכל עמוד ומתארים את התוכן
קישורים פנימייםניווט האתר וכלי סריקהלכל עמוד חשוב יש קישורים מעמודים קשורים
התאמה לכוונת חיפושחיפוש ידני בגוגלסוג העמוד ועומק התוכן תואמים לתוצאות
קישורים חיצונייםSearch Console, דוח קישוריםקישורים מאתרים רלוונטיים, בלי דפוס של קנייה

אחרי הבדיקה מגיע התעדוף. הכלל הפשוט הוא לשאול על כל ממצא שתי שאלות: כמה עמודים חשובים הוא משפיע עליהם, וכמה הוא חוסם. חסימה של עמודי שירות, noindex שנשכח מסביבת פיתוח או הפניות שבורות אחרי שדרוג קודמים לכל השאר, כי הם מוציאים עמודים מהחיפוש לגמרי. אחריהם באים עמודים חשובים שלא עונים על כוונת החיפוש, ורק בסוף שיפורים קטנים כמו תיאור מטא בעמוד משני.

אם הבדיקה העלתה ממצאים שאתם לא בטוחים איך לפרש, או שהבעיות נוגעות בתבנית האתר ובקוד, זה הזמן לפנות לאיש מקצוע. במדריך חברת קידום אתרים פירטנו מה לשאול לפני שבוחרים ספק. ואם מתברר שהבעיות מתחילות במבנה האתר עצמו, שווה לשקול בניית אתרים וקידום כמהלך אחד, שבו מבנה העמודים, הכותרות והקישורים הפנימיים נבנים מראש לפי מחקר מילות מפתח. השאירו פרטים וקבעו שיחת אפיון, והשיחה הראשונה ללא עלות.

שאלות נפוצות

האם בדיקת SEO חינמית באתר אונליין מספיקה?

היא מספיקה לאיתור בעיות טכניות בולטות, כמו כותרות חסרות, תמונות כבדות או קישורים שבורים. הציון שהיא נותנת מחושב לפי כללים של הכלי עצמו, וגוגל לא מפרסמת ציון כזה. לכן כדאי לשלב אותה עם Search Console, שמציג נתונים שגוגל אספה בפועל על האתר, ועם בדיקה ידנית של התוכן מול תוצאות החיפוש.

למה חלק מהעמודים באתר לא נכנסים לגוגל?

בדוח הדפים ב-Search Console מופיעה סיבה לכל עמוד שלא נכנס לאינדקס. הסיבות הנפוצות הן חסימה ב-robots.txt או noindex, כפילות עם עמוד אחר, עמוד שנסרק ולא נמצא ראוי לאינדקס, או עמוד שגוגל עוד לא הגיעה לסרוק. גוגל מציינת שלא כל כתובת צריכה להיכנס לאינדקס, ולכן בודקים קודם את העמודים החשובים לעסק.

כל כמה זמן כדאי לעשות בדיקת קידום אתר?

בדיקה מלאה כדאי לעשות לפחות פעם בשנה, ובנוסף אחרי כל שינוי גדול כמו שדרוג אתר, החלפת תבנית או שינוי כתובות. בין לבין מספיק להציץ ב-Search Console פעם בחודש, לבדוק אם הופיעו שגיאות אינדוקס חדשות או ירידה חדה בחשיפות, ולהגיב להתראות שגוגל שולחת במייל.

האם חיפוש site: בגוגל מראה את כל העמודים שבאינדקס?

לא. לפי התיעוד של Google Search Central, האופרטור site: לא בהכרח מחזיר את כל הכתובות שבאינדקס, ולכן הוא מתאים להצצה כללית בלבד. כדי לדעת אם עמוד מסוים באינדקס, בודקים אותו בכלי בדיקת כתובת URL ב-Search Console, שמציג גם מתי נסרק ואיזו כתובת גוגל בחרה כקנונית.

מה מתקנים קודם אחרי בדיקת אתר?

קודם מתקנים כל מה שמוציא עמודים חשובים מהחיפוש: חסימות, noindex שנשכח, הפניות שבורות ושגיאות שרת. אחר כך מטפלים בעמודים חשובים שלא עונים על כוונת החיפוש או שמתחרים זה בזה. שיפורים קטנים, כמו ניסוח תיאור מטא בעמוד משני, באים בסוף, כי ההשפעה שלהם מצומצמת יחסית.

שיחת אפיון ללא עלות

הקמת אתר אינטרנט מתחילה בשיחה

ספרו לנו מה העסק עושה ולאן הוא רוצה להגיע. נחזור אליכם עם כיוון ראשוני ושאלות חכמות, בלי התחייבות.